ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
23293-07
26/04/2011
|
בפני השופט:
רחל ערקובי
|
- נגד - |
התובע:
1 גולן לב שרותים רפואיים בע"מ 2. ד"ר גולן מיכאל
|
הנתבע:
מרכז רפואי רב תחומי בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
בתיק זה הוגשה תובענה על ידי התובעים לתשלום הסכום של 352,487 ₪, וזאת בגין שירותים שניתנו על ידי התובע 2, ד"ר גולן מיכאל למטופלים של הנתבעת, בתחום אנטיאייג'ינג במרפאת הנתבעת.
הנתבעת, טענה כי ההתקשרות הייתה בינה לבין התובעת 1 בלבד, וכי לא היה בינה לבין התובע 2 כל קשר עסקי.
הנתבעת טענה, כי הסתבר לה שהתובעים גונבים ממנה לקוחות ותרופות ומשכך ולאחר שחקירה אימתה את חשדותיה, הודיעה לתובעת מס' 1, (להלן: "התובעת"), על סיום ההתקשרות.
התובע מס' 2, (להלן: "התובע"), הגיש לבית הדין לעבודה תביעה, בה עתר לקבוע כי הוא עובד של הנתבעת, תביעתו נדחתה.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, ומשהגיע מועד הדיון להוכחות הסכימו באי כוח הצדדים, כי יוגשו מסמכים, בעיקר מסמכי התובענה שנוהלה בבית הדין האזורי לעבודה, ויינתן פס"ד על יסוד המסמכים כפי שיוגשו.
משהוגשו המסמכים ניתן פסק דיני זה.
דיון:
כאמור לעיל הצדדים הסכימו כי לתיק יוגשו המסמכים שנוגעים להליך בבית הדין האזורי לעבודה ועל יסוד המסמכים לרבות החקירות והסיכומים יינתן פס"ד.
מרבית הטיעונים שנוהלו בבית הדין האזורי לעבודה אינם רלוונטיים, שכן עוסקים בשאלה האם התובע מס' 2 היה עובד של הנתבעת והאם זכאי לקבלת הסכומים הנתבעים על ידו והנובעים מיחסי עבודה.
בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה וקבע כי התובע מס' 2 לא היה עובד של הנתבעת, ומשכך אין מקום להידרש כלל לכל הטיעונים הנוגעים לנושאים אלו, ואתייחס לשאלות שנותרו במחלוקת, ככל שלא הוכרעו על ידי פסק דינו של בית הדין.
השאלה הראשונה הינה יתרת החוב;
אין מחלוקת כי התובעת באמצעות התובע נתנה שירותים למטופלים של הנתבעת.
אין מחלוקת שנותרה יתרת חובה.
בית הדין האזורי בפסק דינו (עב' 2839/03 עמוד 9), קובע כך:
"התובע הינו רופא עצמאי בעל מומחיות בתחום הלב, והתקשר עם הנתבעת באמצעות חברה שבבעלותו. אופן הטיפולים, והדרך שבה ניתנו היו לשיקול דעתו המקצועית.
התובע ניהל את כל מערכת הטיפולים באמצעות המחשב הפרטי שלו. הוא החזיק ברשימת המטופלים והיה קובע לכל מטופל את סוג הטיפול ומספר הטיפולים בלי כל צורך בתיאום עם הנתבעת.
לתובע הייתה רשימת מטופלים, שנשמרה במחשבו האישי ולפיה הגיש לנתבעת חשבון לתשלום. כך גם עבד בבית חולים "רמת המרפא" כאשר הגיש חשבוניות תמורת תשלום."
מהעדויות והתצהירים עולה, ולמעשה על כך אין כל מחלוקת כי התובעת הייתה מנהלת רשימה של המטופלים, ובהתאם לדיווחים של התובעת לנתבעת, הייתה הנתבעת משלמת בעבור הטיפולים שנעשו, עד שבמהלך שנת 2002, ביקש התובע מהנתבעת, להמתין עם התשלומים בשל הליכי גירושין שעבר, וכך אומר על כך בית הדין האזורי לעבודה בפס"ד הנ"ל בעמוד 17:
"לפי העדויות החל התובע במהלך שנת 2002 במערכת גירושין בגינה הודיע למר האופטמן ולמר עזריה כי אין באפשרותו ו/או באפשרות החברה שלו לקבל כספים בסכומים שהיה מקבל בשנת 2001 ולפיכך דרש כי תשלומים קטנים ישולמו לו באופן שוטף ויתרת הכספים המגיעים לו תשולם במזומן וחשבוניות מס תונפק בעתיד."